פסק-דין בתיק ת"ק 003836/04

1.       התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה ע"ס של 8,676 ש"ח.

          עניינה של תביעה זו הינה יתרת חובם של הנתבעים לתובעת בגין חוזה שכירות שנחתם בין הצדדים להשכרת דירת התובעת (להלן: "הדירה") לנתבעים לתקופה שמיום 9.11.02 ועד ליום 8.11.03.

          יצויין כי הדירה נמצאת בעיר אילת בעוד התובעת מתגוררת בהרצליה.

2.       לאחר ששמעתי את עדויות התובעת והנתבע ועיינתי בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים לרבות בעשרות העמודים שהוגשו על ידי התובעת - הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

אין בכוונתי לפרט את כל טענות הצדדים וראיותיהם, אולם פס"ד ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כולן.

3.       אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעים עזבו את המושכר טרם תום תקופת השכירות, אולם המחלוקת הינה בשאלה מדוע עזבו הנתבעים את הדירה וכן האם התובעת הכשילה את האפשרות למציאת שוכר חליפי.

שוכנעתי כי הנתבעים הודיעו לתובעת על רצונם לפנות את המושכר וזאת מהטעם כי התכוונו לעבור לדירה אחרת בעיר אילת.

לא שוכנעתי כי הנתבעים ביקשו לעזוב את הדירה בשל תקלות במזגן אשר לא תוקנו על ידי התובעת. טענות הנתבעים בענין זה לא היו עקביות, כפי שעולה מהמכתבים ששלחו לתובעת בסמוך למועד עזיבתם את הדירה, כאשר בכל אחד מהמכתבים מועלה נימוק שונה שגרם לעזיבת הדירה לפני תום תקופת חוזה השכירות.

שוכנעתי כי היה על הנתבעים, בנסיבות העניין, למצוא שוכר חליפי. שוכנעתי כי הנתבעים פעלו, בתאום עם התובעת למציאת שוכר חליפי.

4.       לטענת הנתבעים, התובעת הכשילה את האפשרות להשכיר את הדירה לדייר חליפי ועל כן אין הם חבים בגין מלוא התקופה שנותרה ממועד עזיבתם את הדירה ועד לתום תקופת חוזה השכירות.

שוכנעתי כי התובעת העלתה תנאי ולפיו השוכר החליפי לא ימנה על יוצאי עדות המזרח, תנאי שהיה בו כדי לצמצם את האפשרויות להשכרת הדירה. הגעתי למסקנה זו לאור העובדה שהתובעת, רק לאחר שאלות חוזרות ונשנות של ביהמ"ש , העידה כי לא היתה נכונה להשכיר את הדירה לשוכר, ששמו עטיה, אשר שכר את דירתה מספר שנים קודם לכן, שוכר הנמנה על יוצאי עדות המזרח. לטענת התובעת, אותו עטיה הפר את חוזה השכירות שחתם עמה וכי היא חששה כי הוא יבקש לשוב ולשכור את הדירה. טענת התובעת בענין זה לא עוררה את אמוני שכן לא היה כל בסיס לחששה כי דווקא אותו עטיה יבקש לשוב ולשכור את הדירה מבין כל אותם שוכרים פוטנציאליים כאשר לא היתה בידי התובעת כל אפשרות לדעת כי אותו עטיה מתכוון לשכור דירה כלשהי. עצם העובדה כי התובעת מצאה לנכון למסור, לטענתה, תאור חיצוני של אותו עטיה מבלי למסור את שמו, שם אותו זכרה בעת עדותה בבית המשפט, מחזקת את טענת הנתבע ולפיה התובעת לא נאותה להשכיר את הדירה לאדם יוצא עדות המזרח מבלי שנתנה לכך כל נימוק ענייני מדוע שוכר יוצא עדות המזרח אינו יכול לענות על הקריטריונים של שוכר חליפי.

זאת ועוד, אין מחלוקת בין הצדדים כי שוכרת פוטנציאלית בשם יונה כרמית חתמה על חוזה שכירות לתקופה מיום 10.4.03 ועד ליום 10.11.03. כן אין מחלוקת בין הצדדים כי אותה שוכרת פוטנציאלית אף המציאה המחאות בגין תשלום דמי השכירות, המחאות פתוחות להבטחת התחייבויות בגין אחזקת הדירה ואף המציאה כתב התחייבות בחתימת ערב.

התובעת, לא חתמה על חוזה השכירות שנחתם על ידי אותה שוכרת מוצעת וזאת מנימוקים שונים שלא שוכנעתי בכנותם, לא שוכנעתי כי אותה שוכרת לא ענתה על הקריטריונים הנדרשים בהתאם לדין לשוכר חליפי.

5.       התובעת ניהלה באמצעות שלט רחוק את כל הקשור בהשכרת הדירה, דבר שהיחה בו כדי לפגום ביכולתה להתרשם מהשוכרת החליפית, כמו גם מכל שוכר פוטנציאלי אחר. התובעת נעזרה בעניין זה באחיה המתגורר באילת אולם הוא  לא זומן לעדות על ידי התובעת על מנת לנסות ולסתור את טענות הנתבע בכל הקשור לניסיונותיו למצוא דייר חליפי.

6.       שוכנעתי כי הנתבעים פעלו באופן סביר למציאת שוכר חליפי וכי הדבר אף עלה בידיהם,דהיינו אותה שוכרת חליפית, ועל כן אין הם חבים בדמי שכירות והוצאות אחזקת הדירה, לתקופה שמיום 10.4.03 ואילך.

7.       הנתבעים שילמו לתובעת דמי שכירות לתקופה שעד ליום 8.3.03, ועל כן עליהם לשלם את דמי השכירות לתקופה שמיום 9.3.03 ועד ליום 9.4.03.

לא שוכנעתי כי התובעים גרמו לנזקים כלשהם לדירה ומכל מקום לא הוצגו בפניי כל ראיות בעניין אותם נזקים הנטענים על ידי התובעת. הנתבעים המציאו תמונות חלק מהדירה נכון למועד פינויה ולא הבחנתי בכל נזק שהוא הנצפה באותן תמונות.

על הנתבעים לשלם לתובעת את  יתרת חובם בגין דמי שכירות בסכום של 2,100 ש"ח נכון ליום 9.3.03 וכן תשלומי ארנונה לתקופה הנ"ל בסך של 278 ש"ח וסה"כ 3,378 ש"ח.

8.       אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של  ,378 ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום  9.3.03 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט לרבות אגרה בסך  כולל של 350 ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.